top of page
הסטודיו.jpeg

 לקראת ישראל 100 – חווית הציפוף// מקום// אנשים

תהליכי עיור וציפוף מואצים, יחד עם הקצנה כלל עולמית בתופעות סביבתיות, בריאותיות וחברתיות, מאיימים לשנות את האיזון העדין של המרחב הנופי, התרבותי והחברתי בישראל. במהלך 3 שנים עסק פרויקט הגמר במבט בוחן אל הנוף הישראלי העתידי, תוך הבנת האיומים הסביבתיים וההזדמנויות הטכנולוגיות. השנה, האחרונה בטרילוגיה, התמקדנו בהיבטים חברתיים וקהילתיים כנקודת מוצא לבחינת המרחב הציבורי הפתוח בישראל בעשורים הבאים.

מיתוך נקודת מוצא שהפרויקטים השנה, בחנו את הייחוד והמשותף האנושי  והחברתי, כבסיס לתכנון במרחבי מחייה שונים  ואת היכולת של אדריכלות הנוף להוות גורם המקשר ומייחד בו זמנית . בהווה הפכפך ועתיד מאד בלתי צפוי נעשה מאמץ ליצירת מרחבי עתיד  גמישים, מיטיבים ומקיימים. 

שיחות של הסטודנט עם נציג של קהילה נבחרת, היוו נקודת מוצא לחקר הסוגיות שעלו והשפעתן על מרחב נבחר. על בסיסן גיבש כל סטודנט חזון ו"בשורה" כבסיס לתרחישים עתידיים אשר ייצרו הזדמנויות וחוויות חדשות במרחב. התרחישים היוו בסיס לפיתוח תכנית אב, אסטרטגיות וכן דרכי פעולה אפשריות ליישום החזון.

פרויקט הגמר הינו סטודיו שנתי, שחציו השני התנהל בעידן הקורונה בלימוד מקוון בזום, עובדה שאיתגרה את תהליך הלימוד אך גם העשירה את ההתבוננות והבנת המשמעות והצורך בחוויות מיטיבות במגוון שטחים הפתוחים  בעיר ובמרחב הפתוח והחקלאי.

הסוגיות שנבחנו:

  • חשיבה מחודשת על עתיד שטחי החקלאות בישראל,

  • גילוי כוחם של שטחים פתוחים כמרחבים מכילים לקהילות שונות,

  • התייחסות חדשה לצורות מגורים,

  • קהילתיות כנקודת מוצא לתכנון עירוני,

  • עירוניות מוטת הולכי רגל ותחבורה יחידנית,

  • אסטרטגיות פרמטריות לתכנון שטחים פתוחים,

  • יצירת חוויות מיטיבות והחייאת "רוח המקום" כבסיס לחשיבה התכנונית,

  • שיקום אקולוגי של שטחים מופרים ליצירת מרחב מחנך,

  • עירוניות חדשה כאופק לחיזוק קהילות מסורתיות,

  • מוגבלויות וגילנות כמחוללי עירונית מיטיבה לכל.

bottom of page