שיחות של הסטודנט עם נציג של קהילה נבחרת, היוו נקודת מוצא לחקר הסוגיות שעלו והשפעתן על מרחב נבחר. על בסיסן גיבש כל סטודנט חזון ו"בשורה" כבסיס לתרחישים עתידיים אשר ייצרו הזדמנויות וחוויות חדשות במרחב. התרחישים היוו בסיס לפיתוח תכנית אב, אסטרטגיות וכן דרכי פעולה אפשריות ליישום החזון.

פרויקט הגמר הינו סטודיו שנתי, שחציו השני התנהל בעידן הקורונה בלימוד מקוון בזום, עובדה שאיתגרה את תהליך הלימוד אך גם העשירה את ההתבוננות והבנת המשמעות והצורך בחוויות מיטיבות במגוון שטחים הפתוחים  בעיר ובמרחב הפתוח והחקלאי.

​

הסוגיות שנבחנו:

• חשיבה מחודשת על עתיד שטחי החקלאות בישראל,

• גילוי כוחם של שטחים פתוחים כמרחבים מכילים לקהילות שונות,

• התייחסות חדשה לצורות מגורים,

• קהילתיות כנקודת מוצא לתכנון עירוני,

• עירוניות מוטת הולכי רגל ותחבורה יחידנית,

• אסטרטגיות פרמטריות לתכנון שטחים פתוחים,

• יצירת חוויות מיטיבות והחייאת "רוח המקום" כבסיס לחשיבה התכנונית,

• שיקום אקולוגי של שטחים מופרים ליצירת מרחב מחנך,

• עירוניות חדשה כאופק לחיזוק קהילות מסורתיות,

• מוגבלויות וגילנות כמחוללי עירונית מיטיבה לכל.